הקיץ עבר
והחורף כבר כאן
ואת השיר שהתכוונתי לשיר לא שרתי
מאחר וביליתי את ימי
בכיוון וכוונון המיתרים והכלים שלי.
זה שיר של לב עצוב שרצה לרקוד יום אחד. מי רוצה לחיות את החיים, כאשר הכל נכון, כשהכל מושלם. כל כך עצוב, זה שאף פעם לא קיבל הזדמנות, והוא מת יום אחד.
כולנו מחכים ליום הזה ושוכחים לשכוח לחיות את הרגע.
אנחנו תמיד נוטים לדחוק את החיים. אנחנו נוטים לשכוח שהחיים הולכים ונגמרים מדי יום. היום הוא לא כל כך רחוק, כאשר יהיה עלינו לחזור לשמים.
זה הזמן הכי טוב לחיות, לאהוב, כדי לחגוג את מתנת החיים. זה הזמן הכי טוב לקבל החלטות. זה הזמן להמר לשנות. זה הזמן הכי טוב לעצור רגע ולחפש את הטוב ביותר של החיים.

אני בטוח שאנחנו לא אוהבים לחכות למשהו בבית קפה או בתחנת אוטובוס, כל כך הרבה זמן, אז למה אנו מחכים לחיות?
מחר לעולם לא מת. מחר לעולם אינו מגיע. החיים הם עכשיו. ממש כאן, ברגע זה.
אני מזמין אותך לרקוד על השיר שעל ליבך היום. מי יודע אם אתה מקבל הזדמנות מחר או לא! החיים קצרים.


