פרק חשוב ביומן החיים שלי, הפרק הזה התחיל להכתב כבר לפני שנים – היום הוא מקבל את כבודו ומקומו ביומן.
אני לא מגלה עתידות, תמיד טענתי שאני יוצר עתידות. יותר נכון, אני יוצר את העתיד שלי במו ידי.

האמת שעד היום לא העזתי להעלות על הכתב את המחשבה הזאת.
נכון שיש לי כאן את היומן האישי אבל יש דברים שאתה שומר לעצמך לפחות קצת – לרגע המתאים.

מה תגידו אם אומר לכם שאני יודע את העתיד? בוודאי תחשבו שאני הוזה, אבל אני חוזה, מהמילה חזון.
אני יודע את העתיד שלי והיום בו הגעתי לרעננה ידעתי – זו תהיה העיר שלי.

הגעתי אל רעננה בגלל האנשים שחיים בה.
הם האנשים שאני אוהב, אני בחרתי לגור כאן כי ידעתי שאני כאן בשבילם ואני לא במקרה כאן – אני בשליחות כאן.
ממש כמו ששגריר נוסף לארץ רחוקה אני נשלחתי לכאן עבור מטרה גדולה ממני.

אתמול, אמר לי החבר הכי טוב שלי- בן אדם שאוהב אותי ומכיר אותי טוב מכולם.
משפט פשוט אחד, משפט שלי לא היה אומץ לומר, משפט שהוא מחשבה אבל היא לא צצה במוחי לחינם.
היא תמיד הייתה שם, החבר שלי פשוט אמר אותה.

מישהו ריסס בעיר ציור בדמותי, מישהו לחש את שמי.. מאדם לאדם השמועה הגיעה דרך אנשים – שהם הסיבה לכך שאני ברעננה.
המעשים שלי מתורגמים, הבחירה שלי להשקיע באנשים עושה צעדים, בשקט בשקט נוצרה לה מציאות, העיר מגלה אותי (לא רק אני את העיר).

אני אסביר.
אם הגעתי לרעננה בגלל ובשביל אנשים.
אם אני מאמין שלרעננה יש הון אנושי אדיר וזה המרכיב שעושה אותה למה שהיא באמת.
אם מרססים את שמי ומציירים את דמותי על לוחות העיר, אם מזהים אותי ברחוב ביום רגיל.
אם מוצאים בי מודל לחיקוי, דמות ראויה וחבר.
אז אולי אני לא סתם כאן, לא רק בחיי האנשים – אולי זה לא מקרה שנמשכתי לכאן בתחושה של משהו גדול ממני.

אני עדיין יודע שיש לי הרבה מה ללמוד כאן, להוכיח כאן – אבל אני גם יודע:
שיצרתי תנועה, שאני מוביל אותה ושיש הרבה אנשים שמצפים ממני לטוב ביותר שלי.
מצפים שאהיה ניר קוריס של השינוי, של האמונה, של רוח חדשה, של התלהבות, של דור חדש, של משהו גדול יותר ממני.

מוקדש לכל האנשים המדהימים שפגשתי ברעננה.
הגעתי לכאן בגללכם ואפעל מכאן בזכותכם.

ניר קוריס
שמח שלא התביישתי להגיד את האמת, הרי היא על הקיר ליד הבית שלי מזמן.