31
מרץ

יש דברים שאני לא יכול לעשות, יש חברות ומוצרים שאני לא יכול לשווק, סיפורים שאני לא יכול לספר, יש ערכים ואמונות שאני לא יכול לרמוס. יש את כל אלו אבל יש גם את אלו שאני כן יכול:

אלו מעניינים אותי יותר מכל כיוון שברגע שאגיע במפגש עימם לא יהיה כוח בעולם שיוכל לעצור אותי או לעמוד בדרכי. זה מה שעושה אותי למי שאני ועם זה אנצח.
מוקדש לעצמי ולחברים יקרים שתמיד איתי, Nir Kouris

—————————————————————————————

אני מעדיף לחיות ולהיזכר על פי מה שאני כן.
אני כן ערכים
אני כן תקווה
אני כן חזון
אני כן דרך
אני כן משמעות
אני כן אמונה
אני כן הרבה מאוד מהדברים האלה.

כמו כל מותג יש לי ערכים שחשוב לי לשמור עליהם מכל משמר:
אני מאמין בדור הבא.
אני מאמין בלהוביל בלי קשר לגיל או לתואר.
אני מאמין בישראל ובעולם היהודי
אני מאמין בשינוי, באחריות אישית ובעיקר במנהיגות אישית.

אני מאמין בלפעול למען משהו גדול ממך, מאמין שאני לא כאן סתם להעביר זמן ושכל זה חלק מתפקיד הרבה יותר גדול שנפל בחלקי למלא.
אני מאמין בחברים שלי, בגיבורי על שקיימים בתוכינו – כאלו שמשמשים דוגמא אישית למען אחרים ולא רק למען עצמם.

אני יודע מה אני כן, אני יודע שכשהמותג שהוא אני פוגש בדרך ערכים ואמונות דומות – שניתנת לי ההזדמנות והבמה אני לוקח אותה למקום הכי גבוה שיש.
אני לוקח את החברים שלי ברצינות בלי קשר לגיל או לתואר, אני בוחר את המנהיגים שלי והמודלים שלי לחיקוי והערכה – יום יום.

רק אני מסוגל לבחור ולקבוע איך יראו חיי וכך אני חיי.
חיי חיים משמעותיים, מאושר מהדרך ולא מחפש את האושר כי הוא בתוכי יום יום.

להשאיר חותם על העולם בחיי ולאחריהם.

מוקדש לחיים שלי בחזרה עם אהבה, משמעות ותקווה.
כי מה שאתה נותן, אתה גם מקבל מהחיים וצריך להעריך ולזכור מה יש לנו.
עם המתנות שקיבלתי בחיים הגיעה גם אחריות.

אחריות להיות הטוב ביותר במה שאני עושה ותמיד לשאוף ליותר- לחיות את החיים במלואם, לממש את מה שנועדתי להיות ולא פחות מזה.
למצוא משהו גדול ממני לחיות למענו, כבר מזמן מצאתי.

תודה.
ניר קוריס
בן אדם שגילה משהו גדול ממנו לחיות למענו בחיים.

נ.ב. משהו ממני כבר נמצא באחרים אבל חותם אמיתי לעולם לא מפסיק לפעום בליבם של אחרים.




  • שפוי
    תגיד, אתה לא מגעיל את עצמך ?
    מה זה כל האהבה העצמית הזו אתה ב Over רציני בחור..

    אבל שאפו על הדרך המתוחכמת שבה הפכת "אוהב הילדים" החוקי היחיד במדינה...
blog comments powered by Disqus